top of page

רפלקציה - דעה אישית

להיות מחובר או לא להיות? האם ההשפעות של התרבות הדיגיטליות מזיקות לנו, או דווקא ההפך?

אין תשובה חד משמעית לשאלה זאת, לפחות לא בעיניי. ידוע שהאינטרנט והרשתות החברתיות הוא מקום קיצוני שבו כל דבר קטן יכול לעשות המון רעש ולתפוס תאוצה, לטובה ולרעה.

במציאות של היום האינטרנט הוא בין הדברים המרכזיים שבו אנחנו עוסקים ביום יום שלנו, גם כשאנחנו בוחרים להתרחק ולהפחית מהאינטרנט, זה תמיד שם. בין אם נרצה או לא. הסביבה שלנו מלאה באנשים שתלויים בטלפון שלהם ובאינטרנט, ואם להיות כנה גם אני כזאת. כיום זהו דבר נורמלי לגמרי שבן אדם תלוי במכשיר טכנולוגי. גם כאלה שאומרים שהם מעדיפים לתקשר פנים מול פנים בלית ברירה משתמשם בנייד ובאינטרנט הרבה ממה שהיו רוצים להודות. אבל מה אפשר לעשות שזוהי הדרך המקובלת כיום לתקשר אחד עם השני? האם כדי להפסיק להיות תלוי בטלפון כדאי לסכן את כל החברויות שבנית דרך האינטרנט? האם אפשר לעבוד, לקנות ולהתקיים בלי האינטרנט? או שזה באמת הפך להיות מצרך הכרחי ולא אופציה. כי בלי משתמש באינסטגרם או בוואטצאפ, האם אתה באמת קיים בכלל? לצערי יש יותר שאלות מתשובות לנושא זה. אפשר רק להביע דעה ולנסות לענות על השאלות ללא ידיעה אם יש נכון או לא נכון.

בין אם נרצה ובין אם לא התרבות הדיגיטלית משנה אותנו. מכתיבה לנו מה נכון ומה לא, גורמת לנו להתנהג כפי שהחברה ברשתות החברתיות רואה לנכון. פתאום כשאתה רוצה לצחוק בשיחה באינטרנט אתה תשתמש בסלנגים שלרוב לא היית משתמש בהם לפני, כמו: "אני לא נושמ/ת", אני מת/ה"...) . זה נהיה דבר שהוא נורמלי לגמרי בחברה שלנו, אך אם תרשום את זה לסבתא שלך אפשר להגיד שהיא יותר תדאג מאשר תצחק.

לצערנו, האינטרנט משפיע רבות על קשרים חברתיים בחיינו. זה יכול להתבטא בהמון דרכים אך אני חושבת שהכי נפוצה היא החוסר ידיעה איך להתנהג פנים מול פנים עם אנשים. במציאות שמחוץ לאינטרנט אתה לא יכול למחוק את מה שאמרת או עשית, אתה לא יכול לחשוב על תשובה לשאלה בלי הגבלת זמן, אתה חייב לפעול באותו הרגע. לעומת זאת, האינטרנט נותן לנו כמה זמן שנצטרך. לדוגמא, אני כועסת על חברה טובה שלי ולא רוצה לדבר איתה? מצוין, אני פשוט לא אענה לשיחות והודעות שלה. יותר קל להתעלם מאנשים ולהגיד הכל כשאתה לא במצב לחץ, כשאתה יודע שאתה יכול להתחרט לפני שמאוחר. גם אם אתה בוחר להגיד דברים רעים שבחיים לא היית אומר פנים מול פנים, גם לזה יש פיתרון... פשוט תפתח עמוד סודי ותרשום את כל מה שעל ליבך בצורה הכי בוטה שיש ולא ידעו שזה אתה... אבל העולם לא עובד ככה, מחוץ לאינטרנט למעשים שלך יש השלכות, אתה צריך לקחת אחראיות ולהתמודד עם ההחלטות שלך והדיבור שלך. אמנם אפשר לגרום לאנשים לקחת אחריות על דברים שהם רושמים באינטרנט גם בלי שהם ירצו, אבל לא עדיף להיות אדם שמתנהג בדרך ארץ ולא מרשה לעצמו להתנהג איך שהוא רוצה כי זה באינטרנט? לזה דווקא יש לי תשובה, עדיף ומומלץ.

צריך לזכור שלאינטרנט יש יתרון מובהק, כשאתה בוחר להיות שם (ברשתות החברתיות) לטובת פרסום אז ברגע שאתה מצליח בזה אתה מקבל דברים בחינם, אתה נהיה דמות להערצה על ידי ילדים קטנים ופתאום אתה בן אדם שלוקחים ממנו השראה וכל דבר קטן שתעשה מחוץ לאינטרנט יכול להזיק לשם שלך או אפילו להציג אותך באור יותר טוב. יש אנשים שמוכנים לוותר על הפרטיות שלהם ושל הסביבה שלהם בשביל הדברים האלה, בשביל להיות דמות להערצה או אפילו בשביל לשלם פחות או לקבל דברים בחינם.

ויש כאלה שמעדיפים ליצור נתק מסוים באינטרנט ולהגביל את עצמם כמה שהם יכולים ועד כמה שזה אפשרי כדי לקבל את הפרטיות שלהם ולהיות פחות מעורבים. 

אי אפשר לשכוח מתאוריית אובדן הילדות שמבוססת על מחקרים של ניל פוסטמן. לטענתו, האינטרנט מבגר אותנו ואני נאלצת להסכים. האינטרנט הוא לא מקום מוגבל וכמות התכנים המופצים שם הם ענקיים ואין מה לעשות יש דברים שלא מתאימים לילדים קטנים שנמצאים שם. הרשת חושפת אותם לתוכן הזה ומכריחה אותם להתבגר בלי אפילו לשים לב. פתאום כשהם רוצים לדעת תשובה לשאלה, הם מחפשים בגוגל ולא פותחים את הספר, לא שואלים את אמא ואבא ולא את המורה בבית ספר, הם נהיים עצמאים וזה יכול להשפיע לטובה ולרעה עליהם. יש יתרונות לכך, אך האם אי פעם שו ילדים יחוו אצ הילדות שלהם בלי בצורך למהר ולדעת הכל? האם הם ירגישי בנוח לשתף את אמא או אבא שלהם כשיקרה להם משהו שעבורם הוא גדול? או שהם פשוט יספרו לחברים האינטרנטיים שלהם שלא הספיקו להתבגר באמת ולחוות מה זה חיים בלי לרוץ אחרי האינטרנט ולהיות תלוי בו 24/7 .

bottom of page